החלטה בתיק מ"ת 11462-06-12 - פסקדין

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשמים, סעד טחימר ומחמוד כעביה (להלן: " המשיב 1" ו" המשיב 2" בהתאמה, ויחדיו " המשיבים"), הוגש כתב אישום הכולל שלושה אישומים שעניינם עבירות שוד.

נטען בכתב האישום כי המשיבים קשרו בינם לבין עצמם קשר לביצוע מעשי שוד. לצורך ביצוע מעשי השוד הסתייעו המשיבים ברכב השייך למשיב 1. כך גם נטען כי ביום 22.5.12 נפסל המשיב 1 פסילה מנהלית מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום.

באישום הראשון נטען כי ביום 26.5.12, הגיעו המשיבים לקרית ביאליק, באותה עת צעדה לובה אוזדין, ילידת 1949 (להלן: " המתלוננת") ליד גן החיות הישן של קרית ביאליק, כשהיא עונדת על צווארה שרשרת זהב עם תליון מזהב. משהגיעו המשיבים סמוך למתלוננת יצא המשיב 1 מהרכב התקרב אל המתלוננת, תלש בכוח השרשרת תוך שהמתלוננת נאבקת בו וברח לכיוון הרכב. אותה שעה התקרב המשיב 2 בנסיעה עם הרכב לכיוון המשיב 1 ומילט אותו. אחר כך המשיבים ברחו מהמקום בנסיעה כשברכב נוהג המשיב 1. בגין מעשה זו מיוחס למשיבים עבירת שוד, בהתאם לסעיף 402(ב) לחוק העונשין; עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. כך גם יוחס למשיב 1 עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה ועבירות תעבורה נלוות.

בהתאם לאישום השני, בהמשך לאותו יום (26.5.12) נסעו המשיבים לקרית אתא. באותה עת יצאה מביתה ליזה מוסקוביץ, ילידת 1939 (להלן:המתלוננת) וצעדה ברחוב קיבוץ גלויות. משהגיעו המשיבים בסמוך למתלוננת, יצא המשיב 2 מהרכב, התקרב בריצה אל המתלוננת, היכה אותה בחזה וניסה לתלוש את השרשרת מצווארה. השרשרת נפלה לתוך בגדיה של המתלוננת, והמשיב 2 נמלט עם המשיב 1 ללא שלקח השרשרת. בגין מעשים אלו מיוחס למשיבים עבירה של ניסיון שוד, לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין; עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. כך גם יוחס למשיב 1 עבירה של נהיגה בפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה ועבירות תעבורה נלוות.

באישום השלישי נטען כי ביום 27.5.12 בשעות הבוקר הגיעו המשיבים יחדיו לטיילת בת גלים בחיפה, כשברכב נוהג המשיב 1. סמוך לשעה אחת אחה"צ צעד בטיילת סימון לנקר יליד 1932 (להלן: המתלונן), כשהוא עונד שרשרת עם תליון מזהב. המשיב 1 יצא מהרכב התקדם במהירות למתלונן, סטר לו על פניו ותלש השרשרת בכוח. לאחר מכן המשיב רץ לכיוון הרכב שהמתלונן רודף אחריו. זאת כשהמשיב 2 מחכה למשיב 1 ברכב ומשגיח על הנעשה. אותה שעה היה במקום שוטר שהיה בלבוש אזרחי וניסה לחסום הרכב של המשיבים, אם כי המשיבים נסעו על המדרכה, חזרו לכביש והחלו בנסיעה פרועה, תוך שעוקפים רכבים משמאל ומימין. ובהמשך חצו צומת באור אדום עד שהצליחו להימלט. בגין מעשה זו מיוחסות למשיבים עבירת שוד, בהתאם לסעיף 402(ב) לחוק העונשין; עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. כך גם יוחס למשיב 1 עבירות תעבורה שונות.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

לגישת המבקשת, בידה ראיות לכאורה לייחוס המעשים למשיב, מהן: הודאת המשיבים במעשים המיוחסים להם; הודעות המתלוננים; עימותים בין המשיבים למתלוננים; וראיות תומכות אחרות. לגישת המבקשת מעשי המשיבים מלמדים על מסוכנותם. זאת לנוכח תדירות המעשים, וכן בחירתם של לקורבנות מבוגרים שהלכו לבדם ברחוב. כך גם הפנתה המבקשת להרשעה של המשיב 2 בבית המשפט לנוער עת שלחובתו קיים מאסר על תנאי.

בא כוח המשיב 1, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לייחוס המעשים למרשו, כך גם לקיומה של עילת מעצר. עם זאת ביקש לשחרר מרשו לחלופת מעצר, בהתחשב בגילו הצעיר של המשיב שהוא יליד 1992 ובהתחשב בהיעדר עבר פלילי. כמו כן בהתחשב בכך כי האירועים המיוחסים למשיב לא בוצעו בתחכום ולא התלוותה אליהם אלימות חמורה. על כן הוצע להורות על שחרור המשיב לבית סבו בשפרעם, בפיקוחו של הסב ושתי דודות נוספות, אשר יוכלו לפקח על המשיב ולשמור על תנאי החלופה.

בא כוח המשיב 2, גם הוא הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך לגישתו לא היה מקום לייחס למשיב העבירות המיוחסות לו. ראשית נטען להיעדר קיומן של ראיות שיש בהן ללמד כי התקיים קשר מקדים בין המשיבים לביצוע שוד.  כך גם הפנה לאישומים 1 ו-3 עת שלגישתו מרשו לא לקח חלק פעיל בביצוע השוד מלבד נוכחותו של המשיב 2 ברכב. בנוגע לאישום השני, הפנה בא כוח המשיב להודעת המתלוננת השנייה בה לגישת בא כוח המשיב, המתלוננת העצימה את תיאור האירוע. מעבר לכך, נטען כי לא מדובר באלימות חמורה כזו המצדיקה מעצר. עוד הוסכם כי אכן למשיב יש הרשעה אחת בבית המשפט לנוער אם כי אין המדובר בעבר מכביד השולל מסיכוי שיקומו של המשיב. בא כוח המשיב הוסיף וטען כי המדובר בבחור צעיר בן 20, העובד למחייתו וכי המעצר השפיע עליו ועל בני משפחתו. משכך ביקש להורות על שחרור מרשו לחלופת מעצר בתנאים לחלופין להפנות עניינו לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר.

דיון ומסקנות

ראיות לכאורה 

לאחר עיון בחומר הראיות לכאורה, אני סבור כי יש בחומר זה לתמוך בתשתית העובדתית המתוארת בכתב האישום.

חומר הראיות לכאורה, כולל את הודאת המשיבים במעשים המיוחסים להם; הודעת המתלוננים המתארים את השתלשלות העניינים ואת המעשים שננקטו על ידי המשיבים; וכן ראיות תומכות אחרות. אציין כבר עתה כי לא ראיתי בטענות בא כוח המשיב 2 ביחס לטיב העבירות המיוחסות למרשו כטענות של ממש, שכן על פני הדברים החומר הראייתי תומך במתואר בכתב האישום, ואלו מקימות העבירות המיוחסות למשיבים. אדגיש כי רמת האלימות בכל מעשי השוד שבוצעו, לרבות עבירת הנסיון לשוד, לא היתה במדרג הגבוה ואולם הראיות מבססות סיכוי של ממש להוכחת יסודות העבירות, כפי שפורטו בכתב האישום.

המשיב 1 הודה במסגרת חקירתו במעשים המיוחסים לו. הוא מסר על קשר בינו לבין המשיב 2. הוא הודה בביצוע מעשי השוד בטיילת בת גלים, וכן הודה במעשי השוד שביצע בקרית ביאליק ובקרית אתא. המשיב 1, גם פירט על חלקו של המשיב 2 במעשים, על כך שהוא מילט אותו בשוד המתואר באישום הראשון, וכן על חלקו של המשיב 2 בניסיון השוד המתואר באישום השני [ראו הודעתו מיום 29.5.12].

כך גם המשיב 2, הודה בחלקו במעשים המתוארים. כך הוא פירט כי המשיב 1 הציע לו ללכת לעשות מעשי שוד " בוא נלך אני ואתה לקריות לעשות את הדברים..." [הודעה מיום 30.5.12 ש' 8]. בהמשך ההודעה הבהיר המשיב 2 כי הרעיון לביצוע מעשי השוד הוא של סעד (המשיב 1). כך גם הוא תיאר את מעשי השוד שבקרית ביאליק, ועל חלקו בניסיון השוד בקרית אתא, וכן העיד על השוד שבוצע בטיילת בת גלים בחיפה.

המתלונן סימון לנקרי, פירט את ביצוע השוד בטיילת חיפה. הוא העיד כי השודד נתן לו סטירה חזקה לפנים ולחזה ואז השודד (המשיב 1) תלש השרשרת שעל צווארו וברח לכיוון רכב שחיכה לו קרוב ובו ישב אדם נוסף (המשיב 2) [ראו לדוגמא הודעתו מיום 29.5.12] . כך גם במסגרת העימות בין המתלונן לבין המשיב 1, הודה המשיב במעשים והתנצל בפני המתלונן [ראו עימות מיום 29.5.12 מסומן ל"ג].

המתלוננת ליזה מוסקוביץ, מסרה בהודעתה כי סמוך לביתה רץ לכיוונה בחור, דחף אותה ונתן לה מכה בחזה, היא מעדה וכמעט נפלה. הוא ניסה לתפוס השרשרת אך לא הצליח [ראו לדוגמא הודעתה מיום 30.5.12].

כך גם בהתאם להודעת המתלוננת לובה אוזדיין, היא מסרה כי הייתה בהליכה ליד גן החיות הישן בקרית ביאליק ופתאום הגיע מולה בחור צעיר שקר השרשרת מצווארה וברח [ראו לדוגמא הודעתה מיום 28.5.12].